צוות המורים

מורים, כשמם הם - מורים את הדרך, מראים לתלמיד לאן ואיך אפשר לגדול ולצמוח ולהתפתח. שלב אחרי שלב, צעד אחרי צעד להתקדם בתהליך, באהבה, במסירות ובבטיחות. כל אחד ואחת לפי הקצב שלה, לפי היכולות שלו. זו המטרה שלנו. אנחנו רוצים תלמידים ששמחים לבוא ליום הלימודים, מקבלים השראה, מקבלים כלים ליצור ולהתפתח באופן אישי וקבוצתי וחוזרים לביתם עם חיוך על הפנים ותחושה של סיפוק. 

ירון מילגרום - ג'אגלינג

חמש שנים של אובססיה לג׳אגלינג, שהחלה לפני כמעט עשרים שנה, הביאה אותי לנסות ללכת על זה עד הסוף. התקבלתי לבית הספר לקרקס "לידו" בצרפת. היו שנים נפלאות. טחנתי במה, מלא הופעות, מלא יצירה והתבגרות. שנה אחרי הלימודים חזרתי לארץ והמשכתי ליצור, ללמוד וללמד. קרקס זה תחום מקסים. טוטאלי, רומנטי, אקזוטי ובעיקר מאוד חופשי. זה חלק מהמהות שלי. הג׳אגלר הוא הדמות הלירית בקרקס בעיניי אבל היום הכל אפשרי.

אדם דה לנגה - אקרובאלנס

הכל התחיל במקרה בסדנת אקרובאלנס במצפה רמון לפני עשור. ומאז עפתי העפתי, נפגשתי, הוקסמתי, התמכרתי ומאז האהבה רק גדלה לעולם הקסום של הקרקס. עולם האקרובאלנס והקרקס הפך לחלק גדול מחיי, ממעגל החברים שלי ומהפרנסה שלי.  

בהמשך עברתי ליישוב המיוחד מצפה רמון והתחלתי להדריך שיעורים וחוגי אקרובאלנס במסגרות שונות - בית ספר "אדמה", תלמידי ישיבה תיכונית, נוער בסיכון, הורים וילדים ועוד. 

אני רואה בקידום הקרקס, והוראת הקרקס על תחומיו השונים שליחות של שמחה, של מפגש אנושי מיוחד ואמיתי. החלום שלי הוא שלימודי הקרקס הקיימות והעשייה בתוך קהילת מצפה רמון יהוו כלי עוצמתי להתפתחות אישית וקבוצתית, יתרמו ליישוב ומשם לכל המדינה.

אביה וייס - אקרובאלנס וריכוז תלמידים 

אביה וייס, מרפאה בעיסוק ועובדת סוציאלית קלינית, משחקת ומלמדת אקרובאלנס כעשור ורואה בו כלי חברתי וטיפולי מרגש.

גבריאלה חניבד- תאטרון

החיבור שלי לתיאטרון התחיל בגיל 6, בעזרת התיאטרון הצלחתי לבטא את עצמי מתקופת בית הספר היסודי ועד התיכון באנגליה שם גדלתי. עשיתי עלייה לבד בגיל 18 והתגייסתי. אחרי הצבא למדתי בקורס השנתי למשחק ב"ניסן נתיב" והמשכתי ללימודי תואר ראשון במשחק ותיאטרון קהילתי בלונדון בבית הספר למשחק East15.  למדתי תיאטרון רחוב, ליצנות, עבודה עם מסיכות, תיאטרון בובות, הנחיית קבוצות תיאטרון, בימוי, פלייבק, תיאטרון פורום ועוד טכניקות תיאטרון מגוונות. בישראל ובאנגליה ביימתי והפקתי מספר הצגות ומופעי רחוב, ועבדתי עם אוכלוסיות מגוונות דרך תיאטרון ובניהן: נוער בסיכון, נוער נורמטיבי, קשישים, נשים חרדיות , נשים חד הוריות ועוד. שחקנית ומקימה של קבוצת תיאטרון פלייבק "אלתר מעיישה" ומנחת סדנאות תיאטרון שונות. יחד עם בן זוגי אבישי, אותו הכרתי בתיאטרון וביחד אנחנו מגדלים את ילדינו הקסומים שיין וסאני, הקמנו את " HONEYBUD THEATRE" תיאטרון תיירותי/טיפולי/קהילתי במצפה רמון. תוך כדי החיים, הנקות וגידול ילדי, התשוקה והאהבה לתיאטרון בחיי רק מתגברת והיכולת לייצר תיאטרון משמעותי צבעוני ועמוק רק מתחדדת אצלי כמהות מרגע לרגע. היכולת לשתף את הסיפורים הקולקטיביים והאישיים מעל הבמה מייצרת חוויה אותנטית של חיבור כבני אדם והזדמנות לבטא את הייחודיות שלנו.

אבישי חניבד - תאטרון, משחק וסטנדאפ

אבישי חניבד נשוי לגבריאלה ואב לשיין וסאני, גיליתי את האהבה לתיאטרון בלימודים לבגרות בתיאטרון במצפה רמון בשנת 1997 אחרי הצבא למדתי בתיאטרון ה"חדר" של אמיר אוריין. את האהבה לסטנדאפ גיליתי באנגליה ב "COMEDY SCHOOL" בקמדן לונדון. בהמשך בקורס הקומיקאים אצל ענת ברזילאי ובקומד יסקול של ה"קאמל קומדי קלאב" בניהולו של רועי לוי. יצרתי פסל חי "הג'יני המרחף" איתו הופעתי בפסטיבל הפסלים החיים הבינלאומי ברחובות, עושה דמויות שטח "נטיהנבטי", "דוידבןגוריון" ועוד. מעביר סדנאות אימפרוביזציה לצוותי מחלקות לשירותים חברתיים בפרט, שחקן ב"פיקבירכיים" הופעת אימפרו לשני שחקנים ומוזיקאי, שחקן תיאטרון פלייבק "אלתרמעיישה", מפיק ומנחה אירועים.  את התואר הראשון בעבודה סוציאלית למדתי בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון  ובשלושת השנים האחרונות הייתי עו"ס נערים וצעירים במחלקה לשירותים חברתיים במצפה רמון. התיאטרון בשבילי הוא שפת יומיום הוא מלווה אותי בכל תחומי החיים וכלי שבעזרתו אני מקיים את עצמי בעולם. היכולת להצחיק ולרגש אנשים בעזרת מילים והגוף בלבד היא כלי מדהים שיש ביכולתו ליצור מציאות אחרת בכל מקום ובכל זמן ולייצר שינוי אישי קהילתי וחברתי. כמי  שנולד וגדל במדבר מצפה רמון מהווה בשבילי מקום להשראה יצירה והתפתחות ומבחינתי אין מקום אחר לחיות בו בישראל.

דניאל חביליביצקי (חבי)

התחלתי את דרכי התנועתית בילדות כרקדנית חובבת, ובמשך השנים התמקדתי בבלט ובמחול מודרני. בתיכון למדתי גם במגמת המחול בבית הספר לאומנויות 'עירוני א'' בתל-אביב, ובמקביל נחשפתי לראשונה לעולם האקרובטיקה האווירית שהסעיר את עולמי והווה אתגר פיזי ונפשי כאחד.
אחרי הצבא, החלטתי לבדוק את מסוגלותי לתחום, ולאחר כשנה של אימונים שהיו מפלט רוחני רציני עבורי, התחלתי להופיע עם קרקס וואי. במקביל התחלתי להדריך בבית הספר לאקרובטיקה ON AIR ורקדתי בשתי הפקות מחול של הכוראוגרפית נועה עוז-סתר. כיום תחום הקרקס הוא כל עולמי וכל פרנסתי. אני מלמדת אקרובטיקה אווירית ילדים, נוער ומבוגרים, כמו גם שעורי גמישות ועמוד.
ההתמחות שלי על האלמנטים חישוק וטיסו, והעמקתי ידיעותיי בלונדון בקורס מקצועי של gravity circus, כמו גם בסדנאות של מורים מהארץ ומהעולם.
כפרפורמרית השתתפתי במגוון הפקות בארץ ובחול, בפסטיבלים של קרקס, בתיאטרון "הבימה" עם הצגת הקרקס "אליסה בארץ הפלאות", בפסטיגל ועוד.

בקרקס יש מקום ליצורים מכל הסוגים והצורות, והכל אפשרי. 
זו זכות להיות חלק מהעולם הזה ולהיות מסוגל להעניק לאנשים אפשרויות ורעיונות חדשים לגוף ולנשמה.

 

יעל רבר

את דרכי הקרקסית התחלתי בבית הספר סנדסיאל ב 2012
לאחר כ 4 שנים אנטנסיביות של עשייה קרקסית התחלתי כמו שאר העולם לתהות במה שאני עושה, לאחר ביקור בצרפת חזרתי מחודש, ומאז אני חוקרת את התועה, שלי של החיים ושל הטרפז..

מעין שובל - מחול ותנועה

רקדנית כוריאוגרפית ומורה למחול.

חיה ונושמת במצפה רמון בארבעת השנים האחרונות.

מוצאת את הגוף ככלי משוכלל ווירטואוזי ומלמדת להשתמש בו על כל רבדיו ואפשרויותיו האינסופיות, מתוך אמונה שהגוף הוא הכלי של הנשמה שלנו לשחק בעולם הזה.

דנה בר יוסף זיידמן

אמא לשני ילדים מקסימים ונשואה.
אני מתרגלת יוגה משנת 1996 ומלמדת יוגה משנת 2001. 
התחלתי לתרגל בהודו וההתאהבות ביוגה הייתה מיידית. למדתי מכל מיני מורים והתנסיתי בשיטות שונות עד שהגעתי לאורית סן גופטה ומאז אני תלמידתה!
את קורס המורים עשיתי בוינגייט במשך שלוש שנים.
הייתי אסיסטנטית בקורס המורים של ויג׳נאנה יוגה בהדרכת נגה ברקאי. יש לי תואר ראשון בפילוסופיה ובלימודי הודו מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
יוגה היא דרך שמאפשרת להכיר את עצמינו וגופינו מבפנים. דרך שבה הדיוק והעדינות הולכים וגדלים, הראיה מתבהרת וההקשבה פנימה מתחדדת. דרך שמשנה חיים ותומכת בשינויי החיים. מזמינה את כל מי שחשקה נפשו לצעוד ביחד בדרך.

יערה רייך - תאטרון

בוגרת ביה"ס הגבוה למשחק "לי סטרסברג" בניו יורק וביה"ס לתיאטרון פיזי "ז'ק לקוק" בפריז. את רב שנות ה-20 העברתי עם מזוודה, התיאטרון לקח אותי לשיטוט די רציני של יצירה והופעות ברחבי כדור הארץ.  הנדודים הובילו אותי למצפה רמון - הנחתי את המזוודה, נטעתי שורש, הבאתי ילדים...

בשבע השנים במצפה, היצירה כמו החיים העמיקו שורש , לצד העשייה התיאטרלית עבדתי כליצנית רפואית בסורוקה, לימדתי תיאטרון ויצירה במסגרות שונות ונהייתי אמא.

היצירה עבורי היא מכלול רחב של עשייה- כתיבה, בימוי, משחק, נוכחות  בימתית ותפישת חלל. שמחה על ההזדמנות לחלוק את הדרך ולחקור ביחד את מלאכת הבמה.